בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על תענית כ״ב א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תענית כ״ב ע״א:ט׳ רש"י על תענית כ״ב ע״א:י״ב »
מקור תענית כ״ב א:י׳
10 רָאֲתָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְרָצְתָה אַחֲרֵיהֶן — מְשׁוּלַּחַת. נֶחְבֵּאת מִפְּנֵיהֶן — אֵינָהּ מְשׁוּלַּחַת. טָרְפָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְאָכְלָה אֶחָד מֵהֶן — מְשׁוּלַּחַת. אָכְלָה שְׁנֵיהֶן — אֵינָהּ מְשׁוּלַּחַת. עָלְתָה לַגַּג וְנָטְלָה תִּינוֹק מֵעֲרִיסָה — מְשׁוּלַּחַת.
פירוש רש"י על תענית כ״ב א:י׳
10 טרפה שני בני אדם – ולא אכלה אלא אחד מהם ודאי משולחת דכיון דלא היתה רעבה אלא לאחד מאי טעמא קטלה ליה לאידך:
11 שניהן אינה משולחת – שמפני הרעב אכלתם:
12 עלתה לגג – רגילין היו להשתמש כל תשמישיהן בגגות שלא היו משופעים אלא חלקים ושוין והוא הדין לבית שתחתיו:
13 עריסה – ברצו"ל בלע"ז:
« רש"י על תענית כ״ב ע״א:ט׳ רש"י על תענית כ״ב ע״א:י״ב »